top of page

גבולות ותוצאות עבור ילדים עם הפרעות קשב

הצבת גבולות ברורים והתמדה בהם היא מרכיב חשוב בגידול ילדים, במיוחד עבור ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. מחקרים מראים כי גבולות מספקים תחושת ביטחון, יציבות ומסגרת, ומסייעים לילדים לפתח הרגלים בריאים, משמעת עצמית וויסות רגשי.


גבולות הם כללים, ציפיות וקווים מנחים המוגדרים על ידי ההורים או דמויות סמכות אחרות, במטרה להבהיר לילדים מה מקובל ומה לא. גבולות יכולים להתייחס להתנהגות, לוחות זמנים, אחריות, בטיחות ועוד. מטרתם ליצור סביבה בטוחה, צפויה ומאורגנת המאפשרת לילדים ללמוד ולהתפתח.


תוצאות, לעומת זאת, הן תגובות או השלכות המוצגות על ידי ההורים בעקבות התנהגות מסוימת של הילד. תוצאות יכולות להיות טבעיות (כמו לקבל ציון נמוך על אי הכנת שיעורים), הגיוניות (כמו לאסוף צעצועים שלא נאספו) או מוסכמות מראש (כמו הגבלת זמן מסך). תוצאות אמורות להיות מידתיות, רלוונטיות וברורות לילד.


עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, גבולות סביב הסחות דעת הם חשובים במיוחד. למשל, הגבלת זמן מסך, הגדרת אזורים שקטים ללא גירויים מיותרים, ודרישה להשלים מטלות לפני עיסוק בפעילויות פנאי. מחקר מצא כי גבולות עקביים סביב שימוש במסכים (כמו זמן ייעודי ומוגבל) תרמו לשיפור בתפקוד הניהולי ובתשומת הלב בקרב ילדים עם ADHD.


בנוסף, שימוש בגבולות יכול ללהועיל בתחום האקדמי. הגדרת ציפיות ברורות להשלמת מטלות ועבודות, ומתן תוצאות על חוסר עמידה בהן, מעודדת אחריות ומחויבות. אפשרויות לתוצאות על אי הכנת שיעורים יכולות להיות פגישה עם המורה, שלילת פריבילגיות או דרישה להשלים את המטלות בזמן הפנוי. חשוב להתאים את התוצאות ליכולות הילד ולספק תמיכה מותאמת.


גבולות חברתיים והתנהגותיים חיוניים גם הם. למשל, ילד עם ADHD שמתקשה לשלוט בכעסו, יכול ללמוד גבולות חשובים סביב ביטוי רגשות בצורה מקובלת חברתית. תוצאות טבעיות על התנהגות אגרסיבית כלפי חברים, כמו חוסר רצון מצד הילדים האחרים לשחק איתו, יכולות ללמד אותו לנהל את רגשותיו. הסבר מתאים וכלים יעילים מצד ההורים או אנשי מקצוע, יתמכו ביכולת לווסת התנהגות בעתיד.


כאשר מדובר בגבולות סביב הסחות דעת והשלמת מטלות עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, חשוב לקבוע תוצאות ברורות ועקביות. למשל, אם נקבע גבול של השלמת שיעורי הבית לפני זמן מסך, התוצאה על אי עמידה בו יכולה להיות אובדן הזכות לזמן מסך באותו היום או לפרק זמן מוגבל. לחלופין, אם הילד עמד במשימות שהוגדרו, ניתן להציע תוצאה חיובית כמו זמן מסך נוסף או בחירה בפעילות פנאי מועדפת. חשוב להסביר את התוצאות מראש ולאפשר לילד לקחת אחריות על בחירותיו. דוגמה נוספת היא קביעת גבול של משחק במחשב רק לאחר סיום המטלות הנדרשות. אם הילד בוחר לשחק לפני סיום המטלות, התוצאה יכולה להיות הפסקת המשחק עד להשלמת המשימות. עקביות בהצבת הגבולות ובמתן התוצאות תסייע לילד להפנים את הקשר בין התנהגותו לתוצאותיה.


בהקשר של גבולות חברתיים והתנהגותיים, ניתן להשתמש בשיטות כמו "פסק זמן" כתוצאה על התנהגות מאתגרת. למשל, אם ילד עם ADHD מתקשה לשתף פעולה או מפריע בזמן משחק קבוצתי, ניתן להסביר לו שאם המצב יימשך, יצטרך לקחת פסק זמן מהפעילות. אם ההתנהגות נמשכת, מוציאים אותו בעדינות מהמצב לפרק זמן קצר ומוגדר, תוך הסבר על הסיבה לכך. לאחר פסק הזמן, מאפשרים לילד לחזור לפעילות תוך הצבת דרישה להתנהגות נאותה. שימוש עקבי ורגוע בשיטה זו יכול לסייע לילד לפתח ויסות עצמי ומודעות להשפעת התנהגותו על הסביבה. דוגמה נוספת יכולה להיות מצב בו ילד משתמש בכוח פיזי כלפי ילד אחר. התוצאה במקרה זה תהיה הוצאה מיידית מהסיטואציה והסבר כי התנהלות אלימה אינה מקובלת. מתן הזדמנות לילד לנסות שוב לאחר זמן מוקד, יאפשר לו ללמוד דפוסי התנהגות חלופיים.


חשוב להבחין בין תוצאות מוסכמות לבין איומים בהקשר של הצבת גבולות. תוצאות מוסכמות הן תגובות צפויות וידועות מראש, הנובעות מהתנהגות מסוימת של הילד. הן נקבעות בצורה רגועה ובהירה, תוך הסבר הסיבות לקיומן והקשר בין ההתנהגות לתוצאה. למשל, "אם לא תסיים את שיעורי הבית לפני ארוחת הערב, לא תוכל לצפות בטלוויזיה הערב, מכיוון שזה הזמן שיועד לכך". התוצאה כאן היא הגיונית וקשורה ישירות להתנהגות הילד.


לעומת זאת, איום הוא הצהרה המנוסחת בצורה שלילית ומעוררת פחד, המשמשת לעתים כניסיון שליטה בהתנהגות הילד. למשל, "אם לא תפסיק להתנהג ככה, לא נלך יותר לגן השעשועים!". איומים מעבירים מסר של עונש מותנה שאינו קשור ישירות להתנהגות, ועלולים לפגוע בתחושת הביטחון והאמון של הילד כלפי ההורה. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים להתקשות עוד יותר בהבנת הקשר בין ההתנהגות לאיום, ולחוש מבולבלים או מתוסכלים.


חשוב לזכור כי הצבת גבולות נועדה לספק לילד מסגרת בטוחה ותומכת להתפתחות, ולא להפחיד או להעניש אותו. שימוש בתוצאות מוסכמות, תוך תקשורת פתוחה ואמפטית, מאפשר לילד להפנים את הקשר בין התנהגות לתוצאותיה, ומקדם אחריות ומשמעת עצמית. במקרה של ילדים עם צרכים מיוחדים, ייתכן שיידרשו התאמות והסברים נוספים כדי להבהיר את ההיגיון והצורך בגבולות, אך חשוב להימנע מאיומים שעלולים לפגוע בתחושת המוגנות והערך העצמי של הילד.


בנוסף, חשוב לדעת כי הצבת גבולות ותוצאות היא תהליך ולא אירוע חד פעמי. נדרשים סבלנות והתמדה מצד ההורים, ונכונות להתאים את הגבולות ככל שהילד גדל ומשתנה. תקשורת פתוחה, שיתוף פעולה והסברים, לצד חיזוקים חיוביים ועידוד, יתרמו להפנמה ולהצלחה בטווח הארוך.


לסיכום, גבולות עקביים ותוצאות הולמות הם כלים חינוכיים עוצמתיים עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. בהתייחסות לתחומי החיים השונים - שגרה יומיומית, לימודים, חברה והתנהגות - ניתן לספק את המסגרת והכלים הנדרשים להתפתחות בריאה, מיצוי היכולות ושיפור איכות החיים.


ביבליוגרפיה:

1. Pfiffner, L. J., & Haack, L. M. (2014). Behavior management for school-aged children with ADHD. Child and adolescent psychiatric clinics of North America, 23(4), 731–746. https://doi.org/10.1016/j.chc.2014.05.014.

2. DuPaul, G. J., Weyandt, L. L., & Janusis, G. M. (2011). ADHD in the classroom: Effective intervention strategies. Theory into practice, 50(1), 35-42. https://doi.org/10.1080/00405841.2011.534935

3. Charach, A., Carson, P., Fox, S., Ali, M. U., Beckett, J., & Lim, C. G. (2013). Interventions for preschool children at high risk for ADHD: a comparative effectiveness review. Pediatrics, 131(5), e1584-e1604.

4. Hale, L., Kirschen, G. W., LeBourgeois, M. K., Gradisar, M., Garrison, M. M., Montgomery-Downs, H., ... & Buxton, O. M. (2018). Youth screen media habits and sleep: sleep-friendly screen behavior recommendations for clinicians, educators, and parents. Child and Adolescent Psychiatric Clinics, 27(2), 229-245.

5. Guare, R., Dawson, P., & Guare, C. (2018). Smart but scattered: The revolutionary "executive skills" approach to helping kids reach their potential. Guilford Publications.

6. Barkley, R. A. (2013). Taking charge of ADHD: The complete, authoritative guide for parents. Guilford press.

7. Siegel, D. J., & Bryson, T. P. (2014). No-drama discipline: The whole-brain way to calm the chaos and nurture your child's developing mind. Bantam.

8. Gordon, T. (2008). Parent effectiveness training: The proven program for raising responsible children. Harmony.




34 views0 comments
bottom of page