השפעות חשיפה עקיפה לטראומה עבור ילדים - גישת ניתוח ההתנהגות

השפעות חשיפה עקיפה לטראומה על ילדים

חשיפה לאירועי טרור, מלחמה ואלימות יכולה להשפיע לרעה גם על ילדים שלא חוו את הטראומה באופן ישיר (Comer & Kendall, 2007). ילדים אלה נחשפים למידע ממקורות משניים כגון חדשות, שיחות מבוגרים או רשתות חברתיות.

מחקרים מראים שלחשיפה ממושכת לאירועים אלימים דרך מקורות מדיה שונים יש השפעות שליליות ממשיות על בריאותם הנפשית של ילדים, גם ללא חוויה ישירה של טראומה (Yazdani & Shafi, 2022).

השפעות אפשריות כוללות חרדה, דיכאון, קשיי שינה, התנהגויות תוקפניות או נסיגה חברתית.  כמו כן, לחץ נפשי מתמשך עלול לפגוע בתפקוד הלימודי, ביחסים חברתיים ובתחושת הביטחון והוודאות של הילדים.

ילדים מסוימים עלולים לפתח תסמינים פוסט טראומטיים או סימפטומים דמויי פוסט-טראומה משנית (Secondary trauma) כתוצאה מהחשיפה העקיפה לאירועים (Yazdani & Shafi, 2022).

ניתוח התנהגות

ניתוח התנהגות היא גישה טיפולית המתמקדת בהבנה ושינוי של התנהגויות נרכשות באמצעות ניתוח שיטתי של הגורמים הסביבתיים המעצבים אותן‏.

הגישה מנתחת את הקשרים בין גירויים סביבתיים, תגובות התנהגותיות ותוצאות על מנת להבין מה מעורר ומחזק התנהגויות מסוימות. ניתוח זה מאפשר עיצוב מכוון של הסביבה על מנת לשנות התנהגויות בלתי מסתגלות (Martin & Pear, 2019).

באמצעות יישום כלים מתחום ניתוח התנהגות, הורים ואנשי חינוך יכולים לרכוש מסגרת עבודה שיטתית להבנה וניתוח של התנהגויות מאתגרות אצל ילדים שעברו חשיפה לטראומה (Martin & Pear, 2019).

שימוש במודל ABC

מודל ABC של ניתוח התנהגות בוחן את הקשרים בין הגירוי המקדים (Antecedent), ההתנהגות עצמה (Behavior) והתוצאה שבאה אחריה (Consequence)‏ (Martin & Pear, 2019).

באמצעות ניתוח זה אנו מזהים מהם הגירויים שעלולים לעורר תגובות רגשיות קיצוניות אצל ילדים לאחר טראומה, ומהן התוצאות שמחזקות התנהגויות בלתי מסתגלות.

בואו נבחן שתי דוגמאות:

ניתוח מקרה א' – סביבת כיתה

ד׳, תלמיד כיתה ה', מראה התנהגות ווכחנית ואגרסיבית כלפי תלמידים וצוות הוראה בבית הספר.

גורמים מקדימים - כאשר תלמידים לא מאפשרים לד׳ להצטרף למשחק בהפסקה או כשהמורה מעירה לד׳ מול כל הכיתה על אי הכנת שיעורים. 

התנהגויות - ד׳ צועק על הילדים משפטים כגון ״אתם מפגרים! מי רצה לשחק אתכם גם ככה״, לוקח להם את המשחק שאיתו שיחקו וזורק מעבר לגדר בית הספר.

ד׳ צועק על המורה משפטים כגון ״את תמיד נטפלת רק עלי! מה יש לך נגדי?״, הוא קם מהמקום, יוצא מהכיתה כאשר תוך כדי מעיף לתלמידים אחרים את החפצים מהשולחנות.

תוצאות – ענישה בצורת הוספת גירוי לא נעים לד׳ - הוא נשלח לשיחה עם המנהלת ומקבל הערת משמעת בתיק האישי.

ד׳ מפגין כעס ותוקפנות כלפי תלמידים וצוות בית הספר. ייתכן שזו תגובה לרגשות של דאגה, פחד או חוסר אונים שהוא חווה בעקבות חשיפה עקיפה לטראומה, אותן הוא מתקשה להביע ולכן הן באות לידי ביטוי באופן בלתי מותאם. 

הקושי של ד׳ בוויסות רגשי מוביל אותו להפנות את התסכול וחוסר האונים שהוא חש כלפי חוץ במקום להפעיל טכניקות הרגעה מותאמות.  

ניתוח מקרה ב' – סביבת משפחה

ש׳, תלמידת כיתה ד', מגיבה בשאילת שאלות חוזרות, ווכחנות ובכי כאשר חלים שינויים בלתי צפויים בסדר יומה.

גורמים מקדימים - כאשר ההורים אומרים שצריך לנסוע במפתיע לקניות או לביקור משפחה, במקום להישאר בבית כמתוכנן. כאשר סדר היום משתנה כתוצאה מחברה שלא מגיעה בסוף או שינוי בשעות פעילויות כשחברה מבטלת באחרונה ביקור שתוכנן מראש. 

התנהגויות - ש׳ בוכה שהיא לא רוצה לצאת מהבית ו/או צועקת על הוריה שיניחו לה להישאר, ו/או ננעלת בחדרה. אם יש זמן לפני השינוי, ש׳ תחזור על שאלות לגבי השינוי במהלך היום כגון ״את תגידי לי לפני שנלך? / אז מתי אני אעשה שיעורים?״ וכדומה.

תוצאות – חיזוק חיובי על ידי ההורים בצורת תשומת לב - ניסיון הרגעה של ש׳ על ידי ההורים ומתן הסברים. ענישה בצורת הוספת גירוי לא נעים - נזיפות מילוליות כגון ״את לא ילדה קטנה! תפסיקי לבכות ובואי נלך״.

ש׳ מגיבה בחרדה ובכי לתחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון שמעוררים בה שינויים בלתי צפויים בסדר היום, כנראה בהשפעת המצב שגרם לתחושת אי ודאות כללית. היא זקוקה לתחושת שליטה ויציבות.

אסטרטגיות התערבות 

ממצאי הניתוח מאפשרים גיבוש תוכנית התערבות או הקניית מיומנויות במסגרתה ניתן לשנות גירויים מקדימים, ללמד מיומנויות הרגעה עצמית כהתנהגות חלופית, ולתגמל התנהגות מותאמת (Martin & Pear, 2019). ללא פירוק לגורמים מקדימים ולתוצאות משמרות, אנו עלולים להחמיץ מרכיבים חשובים הדרושים לטיפול ולשיפור אפקטיבי של ההתנהגות.

בנוסף לניתוח התנהגות נצפית במונחים של גירוי ותגובה, הגישה שלי כוללת גם זיהוי והבנה של הרגשות והצרכים שמובילים להתנהגויות לא מותאמות.

הבנת הבסיס הרגשי מאפשרת הבנה מעמיקה ומקיפה יותר של ההתנהגות. כמו כן, היא מסייעת בבניית תוכנית התערבות מותאמת ואפקטיבית יותר, הכוללת לא רק שינוי התנהגות חיצונית אלא גם הקניית מיומנויות רגשיות והתנהגויות חלופיות.

בהתבסס על ניתוח ה – ABC שביצענו אנו יכולים לגבש תוכניות התערבות מתאימה:

במקרה של ד׳ – הסבר למורה על מתן משוב באופן פרטני ולא מול כלל הכיתה, הקניית מיומנויות חברתיות לשיפור האינטראקציות עם תלמידים אחרים ולימוד טכניקות מותאמות לניהול כעס ותסכול.

במקרה של ש׳ - הדרגתיות בחשיפה לשינויים בסדר היום, הקניית אסטרטגיות להתמודדות עם אי ודאות כמו נשימות או שימוש בחפץ מוחשי ומתן חיזוקים חיוביים על גמישות מחשבתית והסתגלות.

סיכום 

ילדים הנחשפים לאירועים טראומתיים באופן עדיף דרך קבלת מידע מאמצעי מדיה או כל אמצעי אחר עלולים לפתח קשיים רגשיים והתנהגויות מאתגרות. במצב זה, חיוני להפחית את מידת החשיפה למידע לא מותאם גיל אודות המצב, ובמקביל לסייע לילדים לרכוש ולתרגל מיומנויות וויסות רגשי כגון זיהוי ושיום רגשות, שימוש בטכניקות הרגעה ועיכוב תגובתיות יתר.

ניתוח ABC של ההתנהגויות, האירועים המקדימים והתוצאות המשמרות הוא בסיס חיוני לבניית תוכנית התערבות יעילה ומותאמת.

מקורות 

Martin, G., & Pear, J. (2019). Behavior modification: What it is and how to do it (11th ed.). Routledge.

Comer, J. S., & Kendall, P. C. (2007). Terrorism: The psychological impact on youth. Clinical Psychology: Science and Practice, 14(3), 179-212.

https://doi.org/10.1111/j.1468-2850.2007.00078.x 

Yazdani, A., & Shafi, K. (2022). Indirect Exposure to Violence and Prevalence of Vicarious Trauma in Adolescents. Ilkogretim Online, 21(4).