טיפ התנהגותי: כיצד לעזור לילדים במעברים בין פעילויות

מעברים יכולים להיות מאתגרים עבור ילדים רבים ולעיתים קרובות מהווים טריגר להתנהגויות מאתגרות או מתסכלות כמו תלונות, סירוב או אפילו התפרצויות זעם.

כמנתחת התנהגות, אני יכולה לומר שישנן דרכים רבות בהן הורים ואנשי חינוך יכולים לסייע לילדים להתמודד טוב יותר עם מעברים, אך יתכן שידרשו כמה ניסיונות על מנת למצוא מה עובד הכי טוב עם כל ילד ספציפי.

הגדרה:

מעברים הם החלפה בין פעילויות, משימות או מצבים שונים במהלך היום. למעשה, כל שינוי בשגרה או בסביבה של הילד יכול להיחשב כמעבר. דוגמאות נפוצות כוללות מעבר מזמן משחק לזמן ארוחה, מפעילות אחת לאחרת בבית הספר, מבית לגן, או אפילו ממצב רגשי אחד לאחר.

ילדים רבים, במיוחד אלו עם צרכים מיוחדים כמו הפרעת קשב וריכוז (ADHD), חרדה, אוטיזם או קשיי עיבוד סנסורי, עלולים להתקשות עם מעברים. הקושי יכול לנבוע מכמה סיבות, כמו העדפה לשגרה וצפיות, רגישות לשינויים חושיים, או אתגרים בוויסות רגשי ובגמישות מחשבתית.

קושי במעברים יכול לבוא לידי ביטוי במגוון התנהגויות מאתגרות, כמו:

1. סירוב או התנגדות: הילד מסרב לעבור לפעילות הבאה, עומד על שלו או אומר "לא" בתקיפות.

2. התפרצויות זעם או בכי: שינוי פתאומי עלול לגרום לתסכול רב שיוביל לבכי, צעקות או אפילו התקפי זעם של השתוללות.

3. התעלמות או בריחה: הילד מתעלם מההוראות, מוצא תירוצים או מנסה לברוח מהמצב כדי להימנע מהמעבר.

4. האטה או עיכוב: משך זמן ארוך בין הפעילויות, כמו התמהמהות בלבוש, איטיות קיצונית בביצוע משימות או שקיעה במשחק במקום לעבור הלאה.

5. רגרסיה התנהגותית: נסיגה לדפוסי התנהגות מוקדמים יותר, כמו דיבור תינוקי או הצמדות להורה.

6. תלונות סומטיות: כאבי בטן פתאומיים, כאבי ראש או עייפות כשמגיע הזמן לעבור לפעילות אחרת.

7. חוסר שקט או היפראקטיביות: ריצה, קפיצה, נגיעה בחפצים או אי-יכולת לעמוד במקום אחד בזמן ההמתנה למעבר.

8. קושי בפרידה: בכי, הידבקות או מצוקה כשצריך להיפרד מאדם, מקום או חפץ אהוב.

חשוב לציין שכל ילד הוא ייחודי, וילדים שונים יכולים להגיב אחרת למעברים. ההתנהגויות הללו יכולות להשתנות גם בהתאם לגיל, להקשר ולגורמים סביבתיים.

כלים שימושיים לסיוע לילדים בזמן מעבר:

1. צרו שגרה: אם ילד מתקשה במעברים מכיוון שהוא אוהב עקביות, שגרה ומבנה, התחילו בבניית עקביות, שגרה ומבנה בתוך תהליך המעבר עצמו. למעברים יומיומיים כמו לכבות את הטלפון לפני השינה, שגרה קבועה יכולה להיות בעלת ערך רב.

2. הכנה מראש וספרו לאחור: לצד שגרה, הכנה מקדימה וספירה לאחור הן המפתח. בבוקר תארו כיצד צפוי להיראות היום. שחקו משחק תפקידים בו אתם מתרגלים מעבר מפעילות לפעילות כדי לערב את הילד בתהליך. לפני כל מעבר, תנו טווח זמן ותיאור של מה שיקרה יחד עם ספירה לאחור. זה מאפשר לילד להתכונן רגשית לקראת השינוי.

3. הוסיפו פסקול: שירים יכולים להיות כלי אפקטיבי במיוחד כדי ליישם שגרה ולהקל על מעברים, בפרט עם ילדים צעירים יותר. שיר "לסדר" נפוץ מאוד בגני ילדים מסיבה טובה.

4. רמזים חזותיים: ילדים רבים עשויים להיעזר ברמזים חזותיים. היכולת להצביע על תרשים המתאר את שלבי המעבר יכולה לעזור מאוד לחלק מהילדים.

5. משכו את תשומת לבם: עבור ילדים עם הפרעת קשב במיוחד, חשוב ליצור חיבור עם הילד ולוודא שיש לכם את תשומת לבו ושהמידע נקלט. צריך ליצור קשר עין, לשבת לצידו, יד על הכתף או בקשה שיחזור על מה שנאמר.

6. השתמשו בחיזוק חיובי: חיזוק חיובי יכול להיות כלי יעיל עבור ילדים רבים. אלו יכולים להיות מדבקות, חטיפים או מערכת נקודות המובילה לפרסים ממשיים. ברגע שהילד נכנס להרגל של מעברים חלקים, ניתן להפחית בהדרגה את התגמולים.

7. השתמשו בתוצאות מתאימות: אם מעבר לא מתנהל כשורה, שימו פחות לב להתנהגות במקום להסלים את המצב. התעלמו כל עוד הילד עושה מאמץ כלשהו למעבר. אם ההתנהגות חמורה, השתמשו בתוצאה מתאימה שתבהיר לילד שזה לא מקובל.

8. שבחו מעברים מוצלחים: הכירו בפעמים בהן דברים מתנהלים כשורה והיו נלהבים לגבי זה. פרטו במה בדיוק הילד הצליח והציעו תגמול מתאים.

לסיכום, תמיכה מותאמת ונכונה יכולה ללמד ילדים להחליף הילוך בצורה חלקה יותר וללא קושי. מעברים יעילים הם מיומנות הכרחית לחיים, ועל ידי הקניית כלים וטכניקות להתמודדות, אנו מכינים את ילדינו להתנהלות מיטבית במציאות משתנה, גם אם זה דורש תרגול והתמדה.