כיצד רגשות משתלבים בטיפול התנהגותי?

בעולם ניתוח ההתנהגות היישומי (ABA), באופן מסורתי, מנתחי התנהגות עוסקים בעיקר בהתנהגויות נצפות ופחות במושגים אמורפיים כמו רגשות. התנהגות מוגדרת על פי מנתחי התנהגות כפעילות נצפית הניתנת למדידה ולאפיון אובייקטיבי (Cooper et al., 2020). כלומר, מנתחי התנהגות בוחנים בקפידה התנהגויות נראות לעין אלה, מבקשים להבין את הגורמים להן, את הדפוסים והתוצאות שלהן. גישה זו סיפקה תובנות יקרות ערך לעיצוב התנהגויות ויצירת תוצאות חיוביות. אולם, בשנים האחרונות ישנה מגמה הולכת וגוברת של הכללת רגשות במודלים התנהגותיים, על בסיס ההבנה שיש קשר הדוק ומשפיע בין רגש להתנהגות (Hayes et al., 1996). מאמר זה יתמקד בקשר המורכב הזה, ויציג כיצד שילוב הקניית מיומנויות וויסת רגשי יחד עם שינוי התנהגותי יכול לשפר התערבויות טיפוליות עבור מגוון אוכלוסיות.

כמנתחת התנהגות העוסקה כבר שנים בהקניית מיומנויות וויסות רגשי לילדים, אני לא יכולה לנתק את ההיבט הרגשי מההתנהגות הנצפית. לדעתי, רגשות מהווים זרזים המניעים אותנו לפעולה. מתחת לפני השטח של ההתנהגויות הנראות לעין, שוכן עולם עצום של רגשות - אותם מצבים פנימיים המדרבנים את ההתנהגות. לדוגמא, כאשר ילדים חשים שמחה, ההתנהגות שלהם עשויה לבוא לידי ביטוי כצחוק, שיחות ערות או אפילו יציאה בדילוגים. לעומת זאת, רגשות של כעס או רוגז עלולות להוביל לאגרופים קפוצים, הליכה מתוחה או שימוש בשפה לא נאותה. כלומר, רגשות משמשים כגורמים מעוררים, המשפיעים על דפוסי ההתנהגות של הילדים.

מצד שני, גם להתנהגות יש השפעה על הרגשות שאנו מרגישים. כלומר, לפעולות שאנו מבצעים יש את הכוח לשנות את המצב הפנימי שלנו. לדוגמא, ביצוע התנהגויות המיועדות לווסת רגשות - כמו טכניקות הרגעה או חיפוש תמיכה - יכול לעצב את תגובותינו הרגשיות, ובהדרגה לשנות רגשות לא נעימים לנעימים. בואו ניקח כדוגמא את א׳, תלמיד בכיתה ה׳ הנמצא בשיעור חשבון והונח על שולחנו בוחן. א׳ לוקח את הבוחן מדפדף בו, קורע אותו, זורק אותו לפח ויוצא מהכיתה. בתור מנתחת התנהגות הייתי מביטה על ההתנהגות הנצפית של קריעת המבחן והיציאה מהכיתה ולאחר בחינת דפוסי ההתנהגות, בונה תוכנית התערבות מתאימה. אולם, כמנתחת התנהגות העוסקת בויסות רגשי, הייתי מביטה גם על הרגשות של א׳ שבבסיס ההתנהגות - דאגה ותסכול. במקרה כזה, תוכנית ההתערבות תכלול גם טכניקות ויסות רגשי והרגעה עצמית. כלומר - מעגל רגשי התנהגותי שלם הכולל זיהוי הרגשות מעוררי ההתנהגות הלא נאותה ויילמדו התנהגויות לוויסות אותן רגשות.

לאור הקשר שקיים בין רגש להתנהגות, עולה השאלה כיצד ניתן בפועל לשלב עבודה על רגשות במסגרת התערבויות התנהגותיות לילדים. לדעתי, וניתן לראות זאת בתוכנית ״שמיים כחולים״, אחת הדרכים היא ללמד כישורי ויסות רגשי כחלק מהטיפול. למשל, ניתן ללמד ילדים המפגינים התנהגויות מאתגרות טכניקות לזיהוי וביטוי רגשות בדרכים מותאמות, וכן אסטרטגיות להרגעה עצמית במצבי לחץ (Mazefsky & White, 2014). בנוסף, ניתן לעבוד על עיבוד רגשי והבנה של גורמים רגשיים מניעים בעת קביעת מטרות התנהגותיות בטיפול. לדוגמא, לימוד הילדים במהלך מפגשי הטיפול זיהוי של רגשות שונים, זיהוי רגשות בסיטואציות והבנת סיטואציות ולמידת טכניקות כגון דיבור ושיתוף, מיינדפולנס, יצירת זיכרון ועוד.

לסיכום, אימוץ הקשר בין רגש להתנהגות מאפשר לנו כהורים ובעלי מקצוע לגשר על הפער בין הנראה לבין הבלתי נראה. על ידי הכרה שהפעולות הנצפות אינן מנותקות מהרגשות שהילדים חווים, אנו מציירים תמונה שלמה יותר של ההתנהגות. גישה אינטגרטיבית זו מעשירה את יכולתנו ליצור התערבויות שמטפלות באופן הוליסטי ברווחה של הילדים.

ביבליוגרפיה:

Cooper, J. O., Heron, T. E., & Heward, W. L. (2020). Applied behavior analysis. Hoboken, NJ: Pearson Education.

Hayes, S. C., Wilson, K. G., Gifford, E. V., Follette, V. M., & Strosahl, K. (1996). Experiential avoidance and behavioral disorders: A functional dimensional approach to diagnosis and treatment. Journal of consulting and clinical psychology, 64(6), 1152-1168.

Mazefsky, C. A., & White, S. W. (2014). Emotion regulation: Concepts & practice in autism spectrum disorder. Child and Adolescent Psychiatric Clinics, 23(1), 15-24.