סדר יום ויזואלי ככלי תומך עבור משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים

מבוא

מעברים בין פעילויות וסביבות הינם חלק בלתי נפרד משגרת היום של כל ילד. בין אם בבית או בבית הספר, מעברים מתרחשים לעיתים קרובות ודורשים מהילד להפסיק פעילות, לעבור ממיקום אחד לשני ולהתחיל משהו חדש. ילדים ומבוגרים על הספקטרום האוטיסטי עלולים להתקשות יותר במעבר תשומת הלב ממטלה אחת לאחרת או בשינויים בשגרה. קושי זה יכול לנבוע מצורך מוגבר בצפייה ושגרה (Flannery & Horner,1994), מאתגרים בהבנת הפעילות הבאה בתור (Mesibov et al., 2005) או מקושי כאשר דפוס התנהגות מוכר משתבש.

מחקרים מראים כי שימוש באסטרטגית מעבר מסוג סדר יום ויזואלי יכולה להפחית משמעותית התנהגויות מאתגרות ולסייע לילד מבחינת:

• הפחתת משך זמן המעבר

• הגברת התנהגות הולמת במהלך מעברים

• הפחתה בצורך של הנחית מבוגר

• הגברת שיתוף פעולה בפעילויות השונות במהלך היום.

מהו סדר יום ויזואלי?

סדר יום ויזואלי הינו לוח זמנים המוצג בצורה חזותית, למשל באמצעות תמונות או סמלים, המתעד את הפעילויות והמטלות היומיות של האדם בסדר כרונולוגי (Cohen & Demchak, 2018). סדר היום הוויזואלי משמש כתזכורת עבור הילד או המבוגר עם המוגבלות ומסייע לו להבין מה מצופה ממנו בכל נקודת זמן נתונה. כמו כן, סדר היום הוויזואלי תורם לתחושת שליטה, צפייה וודאות אצל אנשים עם אוטיזם או מוגבלויות התפתחותיות אחרות (Knight et al., 2015).

יתרונות השימוש בסדר יום ויזואלי:

הקלה במעברים והפחתת התנהגויות מאתגרות

מחקרים הראו כי שימוש בעזרים חזותיים כגון סדר יום ויזואלי מסייע מאוד בהקלת מעברים בין מצבים ופעילויות עבור ילדים עם אוטיזם (Dettmer et al., 2000). בנוסף, נמצא קשר בין חוסר צפיות לבין עלייה בהתנהגויות בעייתיות אצל תלמידים עם מוגבלויות (Flannery & Horner, 1994). לפיכך, סדר יום ויזואלי עשוי לתרום להפחתה משמעותית בהתנהגויות מאתגרות. 

שיפור מיומנויות חברתיות ותקשורתיות

כאמור, שימוש עקבי בסדר יום ויזואלי נמצא כתורם לשיפור מיומנויות חברתיות ויכולות תקשורת אצל ילדים עם אוטיזם (Sterling-Turner & Jordan, 2007). ממצא זה מתקשר להפחתה ברמות החרדה ועלייה בתחושת השליטה והוודאות.

תמיכה בהורים ובני המשפחה

סדר יום ויזואלי הוא כלי חשוב גם עבור בני המשפחה, מאחר והוא מאפשר ניהול שגרה ברורה ועקבית עם פחות התנהגויות מאתגרות (Schmit et al., 2000). הדבר מוריד לחץ משמעותי מההורים ומאפשר להם להקדיש זמן איכות רב יותר לילדיהם ולעצמם.

יישום סדר יום ויזואלי

כדי למקסם את האפקטיביות של הסדר היום הוויזואלי, מומלץ לעשות בו שימוש עקבי במספר נקודות מפתח במהלך היום:

1. הצגת סדר היום בתחילת כל יום - חשוב לשבת עם הילד בתחילת היום ולעבור יחד על הפעילויות המתוכננות לאותו היום. זוהי הזדמנות טובה לענות לשאלות, לתת הסברים ו"לכוון את הילד".

2. חזרה על סדר היום לפני כל מעבר בין פעילויות - סמוך לסיום פעילות, כדאי להצביע שוב על הסדר היום ולהזכיר לילד מהי הפעילות הבאה המתוכננת.

3. מתן התראה מראש לקראת סיום פעילות - כ-5 דקות לפני סיום פעילות, כדאי "להכין" את הילד שהפעילות שהוא עסוק בה עומדת להסתיים בקרוב.

4. סימון וציון משימות שהושלמו - בסיום כל משימה בסדר היום, חשוב לסמן אותה כ"מבוצעת" ולשבח את הילד על כך.

יישום עקבי של הנחיות אלו יסייע מאוד במיצוי הפוטנציאל של הסדר היום הוויזואלי.

סיכום

סדר יום ויזואלי הינו כלי תומך מרכזי עבור ילדים עם הפרעות התפתחותיות כגו אוטיזם ובני משפחותיהם. כפי שתואר במאמר זה, שילוב של סדר יום ויזואלי בשגרה מביא לשורה ארוכה של יתרונות, ביניהם:

- הקלה ניכרת בתהליכי מעבר בין מצבים, פעילויות ומסגרות.

- הפחתה בהתנהגויות מאתגרות הנובעות מחוסר ודאות וחרדת מעברים. 

- צמצום משמעותי ברמות החרדה בכלל.

- שיפור במיומנויות חברתיות, תקשורתיות ורגשיות.

- קידום עצמאות ויכולת ארגון עצמי.

- תמיכה במשפחה והפחתת הלחץ על ההורים.

לאור זאת, אני ממליצה בחום לשלב שימוש בסדר יום ויזואלי בשגרה היומיומית של משפחות לילדים עם אוטיזם ומוגבלויות התפתחותיות דומות.

מוזמנים להזמין את סדר היום הויזואלי עוד היום ולתמוך בילדיכם בדרך הטובה ביותר במאגר החומרים באתר.

ביבליוגרפיה:

Scott, S., & Kimball, A. (2020). Visual schedules as a routine management tool for children with special needs in the family setting. American Journal of Special Education, 36, 73-87. 

Dettmer, S., Simpson, R., Myles, B., & Ganz, J. (2000). The use of visual supports to facilitate transitions of students with autism. Focus on Autism and Other Developmental Disabilities, 15, 163-169.

Flannery, K. & Horner, R. (1994). The relationship between predictability and problem behavior for students with severe disabilities. Journal of Behavioral Education, 4, 157-176.

Schmit, J., Alper, S., Raschke, D., & Ryndak, D. (2000). Effects of using a photographic cueing package during routine school transitions with a child who has autism. Mental Retardation, 38, 131-137.

Sterling-Turner, H. & Jordan, S. (2007). Interventions addressing transition difficulties for individuals with autism. Psychology in the Schools, 44, 681-690.

Mesibov, G., Shea, V., & Schopler, E. (2005). The TEACCH approach to autism spectrum disorders. New York, NY: Plenum Publishers.

Cohen, M., & Demchak, M. (2018). Use of visual supports to increase task independence in students with severe disabilities in inclusive educational settings. Education and Training in Autism and Developmental Disabilities, 53(1), 84-99.

Knight, V., Sartini, E., & Spriggs, A. D. (2015). Evaluating visual activity schedules as evidence-based practice for individuals with autism spectrum disorders. Journal of autism and developmental disorders, 45(1), 157-178.