נשימות ככלי התמודדות עם כעסים

כעס הוא רגש נפוץ מאוד, בקרב ילדים ומבוגרים יחדיו. כל דבר הכי קטן יכול להיות טריגר (גורם מקדים) לכעס – הילד לא קיבל לשחק במשחק שרצה, לא התאפשר לו לראות טלויזיה, נפלה לו הגלידה על הרצפה או שאחד מחבריו קיבל ציון טוב יותר במבחן. למעשה, המון סיטואציות או קשיים, קטנים כגדולים, יכולים לעורר רגשות של כעס. כעס הוא רגש מתעתע והוא לרוב מסווה רגשות אחרים, שכן הוא נגרם כתוצאה מרגשות אחרים כגון תסכול, קנאה, פחד או אכזבה לדוגמה, אבל הוא מסווה אותם ומקשה עלינו לאתר את הגורם ובכך לפתור אותו.

אם נסתכל על הסיטואציות הקודמות שציינתי אז ילדים שלא מקבלים לשחק במשחק או לראות טלויזיה יכולים להפגין כלפי חוץ שנובע מתחושה של חוסר שיוויון או אי צדק. הילד שנפלה לו הגלידה יכול להרגיש עצב ולהביע זאת בצורת כעס והילד שחברו קיבל ציון טוב יותר יכול להרגיש קנאה.

לכן, מעבר להתמודדות עם ההתנהגויות שנובעות כתוצאה מרגשות של כעס, חשוב לאחר שהילד נרגע גם להבין מה עומד בבסיס הכעס ומה היו הגורים המקדימים (הסיטואציות) על מנת שנוכל לסייע לו להתמודד טוב יותר בסיטואציות דומות בעתיד.

כל ילד הוא שונה ויש ילדים שנוטים לכעוס מהר יותר מאחרים. ילדים אלה הם לרוב בעלי סף גירוי נמוך לתסכול והם יכולים להתרגז מדברים שנראים לנו קטנוניים או לא רלוונטיים. כמו כן, ישנם ילדים שמאמצים את הצד הכועס שבהם שכן כך הם מצאו שהם זוכים בתשומת לב מהסביבה. ייתכן אפילו שהדברים שהם נראים כועסים לגביהם בפועל לא באמת משנים להם והם פשוט למדו שאם יתנהגו ככועסים הם יזכו בתשומת לב רצויה.

מעבר להשלכות החברתיות, עלינו לזכור שכעס אינו בריא. הוא מעלה את לחץ הדם וקצב הלב וילדים שחווים כעס על בסיס קבוע עלולים לפתח בעיות עיכול לאורך הזמן. וכמובן, ילדים שכועסים בקלות מתבגרים ועלולים להפוך למבוגרים שכועסים בקלות.

אז כיצד אנחנו מתמודדים עם הכעס?

נתחיל בתזכורת שלכל רגש יש מקום ותפקיד בחיינו. כל רגש בא ללמד אותנו משהו או לכוון את ההתנהגות שלנו בהתאם לסיטואציה שאנו נמצאים בה. לדוגמה, אכזבה שהילד קיבל ציון נמוך במבחן מראה לו שיש לו שאיפות גבוהות יותר מעצמו ושהוא הישגי. בדומה לכך, ניתן לומר שאגרסיביות היא תגובה טבעית אל מול איום, אולם לזעם חסר שליטה יכולות להיות תוצאות הרסניות בחיי היום יום. ולכן, הילדים צריכים ללמוד למצוא את התגובה היעילה והמתאימה להם בסיטואציה שבה הם נמצאים.

האם הילדים צריכים להביע או להדחיק את הרגשות?

לדעתי, הדחקת רגשות רק תוביל להחמרה ולבעיות רגשיות חמורות יותר בעתיד ולכן אנו צריכים ללמד את הילדים לא להתעלם מהרגש אלא ללמוד לנהל אותו ביעילות. חשוב לזהות מאיפה הוא מגיע בכדי להתמודד ולהכיר את הרגשות הפועלים בהם בכדי לזהות אותם שוב בעתיד. הדחקה עלולה לפגוע בילדים בטווח הארוך – דיכאון, התנהגות פאסיבית אגרסיבית, הפרעות רגשיות – מאחר והם אינם מתמודדים עם הגורמים שמשפיעים עליהם.

המטרה היא לאתר את הכלי הרגשי שיאפשר להם להאט בזמני כעס ולא להגיב אוטומטית מהמקום הכועס. זה יכול להיות מחשבות חיוביות, נשימה, יוגה, דמיון מודרך וכל פעילות חיובית אחרת כאשר המטרה היא להפנות את הרגשות לכדי פעילות יעילה.

דרכי התמודדות עם הכעס:

התמודדות עם רגשות בדרך יעילה היא דבר נלמד. ישנם מספר דרכים שבאמצעותם ילדים יכולים להתמודד עם כעס כשהוא עולה.

רגיעה –

1. בדיקת גוף – באמצעות קשיבות הילדים יכולים לעבור על איברי הגוף השונים ולזהות היכן הם מרגישים את הכעס. לאחר מכן לעבור ולהתבונן במחשבה הכועסת. לדבר עם המחשבה ולבחון מאיפה היא מגיעה ומה היא דורשת מאיתנו. לתת למחשבה צורה ולשחרר אותה לדרכה. לשחרר את האזורים בגוף שבהם מרגישים את הכעס. 2. נשימות – להשתמש בתרגילי נשימה בכדי לאפשר לעצמנו זמן לחשוב ולשחרר את הכעס. 3. יוגה – להשתמש בתנועות יוגה בכדי לשחרר את הגוף מהכעס ולשחרר את הראש מהמחשבות. 4. דמיון מודרך – לדמיין שאנחנו במקום שקט ומוגן שבו אנו יכולים לנשום. מקום שבו הכעס אינו משפיע עלינו. 5. משפטי עידוד – לומר לעצמנו משפטים שמחזקים אותנו אל מול הצד הכועס שבנו – "אני יכול להתמודד ולא להגיב לכעס", "הכעס אינו שולט בי", "אני אחראי על עצמי", "אני רגוע".

תקשורת יעילה – 1. יעילות בין אישית – לתקשר את הכעס שלי במילים יעילות. להביע מה גורם לי להרגיש כעס במילים ולהקשיב לצד השני. שיח יעיל יכול לעזור לי למצוא מה הגורם והרגש שמתחת לכעס ועוזר לצד השני להבין אותי טוב יותר.

הפסקה – 1. יציאה מהסיטואציה – לפעמים הילדים כועסים מדי בכדי להשתמש בכלים אחרים ומה שהם צריכים זה לצאת מהסיטואציה. זה יכול להיות על ידי יציאה מהחדר, הליכה לחבר, לשבת לצייר, לראות טלוויזיה, לשמוע מוזיקה, לצאת להליכה או כל פעילות אחרת שתשחרר אותם מהסיטואציה שגרמה להם לכעוס. לאחר מכן הם יהיו זמינים לשיח יעיל יותר.

לסיכום,

התמודדות עם כעס אינה פשוטה אולם אפשרית באמצעות למידת כלים יישומיים מתאימים. התפקיד שלנו כהורים הוא להעניק לילדים את הכלים הללו.

.